בעצם רגע לפני שאתה יוצא מהרכבת לנתב"ג, בעצם רגע לפני שאתה מסדר את התיק, בעצם רגע לפני שאתה קונה את הכרטיס, מבקש חופש מהעבודה, ועוד מתלבט לאן לטוס, זה הרגע שאני הכי אוהבת. שבו הגלובוס עומד לפניך, ואתה רק פשוט צריך לסובב אותו, ולעצור אותו בפתאומיות, והופ, הנה המקום הבא שאני הולכת לנסוע אליו.
כמובן שבמציאות, אצלי בכל מקרה, זה לא עובד ככה. אני בדרך כלל משתדלת לבחור את המקומות הרחוקים והאקזוטיים (הודו, מקסיקו, גוטאמלה וגם טורקיה). אבל הפעם הלכתי על הקרוב, ויותר חשוב, על הזול. אז הנה אני כמה שעות לפני הטיסה לפראג, הצפי הוא קר, קר ושוב קר. אבל, בקטנה, רק בשביל הרגע שאתה נכנס לשדה תעופה, וכולם פתאום מחייכים, ונראים נינוחים כל כך, זה הרגע שבעצם שווה את כל העיניין.
אז, חג חנוכה שמח, תעשו חיים ובלי יותר מדי סופגניות (סתם מגעיל ומלא שמן...)
כמובן שבמציאות, אצלי בכל מקרה, זה לא עובד ככה. אני בדרך כלל משתדלת לבחור את המקומות הרחוקים והאקזוטיים (הודו, מקסיקו, גוטאמלה וגם טורקיה). אבל הפעם הלכתי על הקרוב, ויותר חשוב, על הזול. אז הנה אני כמה שעות לפני הטיסה לפראג, הצפי הוא קר, קר ושוב קר. אבל, בקטנה, רק בשביל הרגע שאתה נכנס לשדה תעופה, וכולם פתאום מחייכים, ונראים נינוחים כל כך, זה הרגע שבעצם שווה את כל העיניין.
אז, חג חנוכה שמח, תעשו חיים ובלי יותר מדי סופגניות (סתם מגעיל ומלא שמן...)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה