יום חמישי, 30 ביוני 2011
יום רביעי, 22 ביוני 2011
יום שני, 20 ביוני 2011
איש ללא פנים
20.6.2011 - בוב דילן בהופעה, איצטדיון רמת גן
עשר דקות מתחילת ההופעה, והקהל כמרעשה, השאלות רצות באוויר "היי מישהו מזהה את בוב דילן?", אנשים מעבירים מיד ליד משקפות, ומנסים לנחש מיהו הזמר שעליו הם הוציאו את מיטב כספם. התשובות רצות באוויר, לאף אחד אין תשובה ברורה, אחד צועק זה ההוא עם החולצה השחורה ושני אומר - שזה בכלל ההוא עם המגבעת.
זאת היתה הופעה הזוייה במיוחד, שהחלה במאבק על הכנסת מצלמה, המשיכה בהושעה מצד מפיק העל והסתיימה באכזבה קשה. דילן עלה לבמה, ללא מילות ברכה, מילמל לו קטעי שירים, ובעיקר הראה שהשמועות נכונות - לאיש לא ממש איכפת.
עשר דקות מתחילת ההופעה, והקהל כמרעשה, השאלות רצות באוויר "היי מישהו מזהה את בוב דילן?", אנשים מעבירים מיד ליד משקפות, ומנסים לנחש מיהו הזמר שעליו הם הוציאו את מיטב כספם. התשובות רצות באוויר, לאף אחד אין תשובה ברורה, אחד צועק זה ההוא עם החולצה השחורה ושני אומר - שזה בכלל ההוא עם המגבעת.
זאת היתה הופעה הזוייה במיוחד, שהחלה במאבק על הכנסת מצלמה, המשיכה בהושעה מצד מפיק העל והסתיימה באכזבה קשה. דילן עלה לבמה, ללא מילות ברכה, מילמל לו קטעי שירים, ובעיקר הראה שהשמועות נכונות - לאיש לא ממש איכפת.
יום ראשון, 19 ביוני 2011
יום שבת, 18 ביוני 2011
איש הדבורים
17.6.2011 - שוק מחנה יהודה, ירושלים.
צהרי שישי המאוחרים, עוד שעה שבת. בעלי הבסטות כבר סוגרים את דוכני הירקות והפירות, ואני נצמדת לשני צלמים שמתעדים את הרגעים של לפני שבת. הרבה טיפוסים תפסה המצלמה: נגן ג'אז, תיירות אמריקאיות, צלם מפורסם מניו יורק וגם את איש הדבורים. מדי יום שישי, איש המסתורין שכנראה חובב מאוד את המעופף המזמזם, מהלך לו בשוק עם חבילת שקיות בחיפוש אחר דבורים, כאשר הוא מוצא אחת, הוא תופס אותם בשתי אצבעותיו ומכניס אותם לקופסה, כל זה לצעקות שמחה ולדיבור רהוט באנגלית.
צהרי שישי המאוחרים, עוד שעה שבת. בעלי הבסטות כבר סוגרים את דוכני הירקות והפירות, ואני נצמדת לשני צלמים שמתעדים את הרגעים של לפני שבת. הרבה טיפוסים תפסה המצלמה: נגן ג'אז, תיירות אמריקאיות, צלם מפורסם מניו יורק וגם את איש הדבורים. מדי יום שישי, איש המסתורין שכנראה חובב מאוד את המעופף המזמזם, מהלך לו בשוק עם חבילת שקיות בחיפוש אחר דבורים, כאשר הוא מוצא אחת, הוא תופס אותם בשתי אצבעותיו ומכניס אותם לקופסה, כל זה לצעקות שמחה ולדיבור רהוט באנגלית.
יום רביעי, 15 ביוני 2011
פלא הבריאה
15.6.2011 - ליקוי ירח מלא, מצפה הכוכבים, גבעתיים.
עומדים להם עשרות אנשים - מבוגרים וילדים כאחד ומחכים בסבלנות לפלא - ליקוי ירח מלא. קשה להסביר את ההתרגשות בקהל כאשר הירח מכוסה במלואו. רחבת המצפה, שהייתה בעבר מחוץ לעיר והיום נמצאת בלב העיר, סובבת גורדי שחקים, המוארים גם הם מאור, אור בתים סטנדרטי, דבר שאינו מפריע לגוף השמימי לבהור ולהפיץ את אורו המופלא.
עומדים להם עשרות אנשים - מבוגרים וילדים כאחד ומחכים בסבלנות לפלא - ליקוי ירח מלא. קשה להסביר את ההתרגשות בקהל כאשר הירח מכוסה במלואו. רחבת המצפה, שהייתה בעבר מחוץ לעיר והיום נמצאת בלב העיר, סובבת גורדי שחקים, המוארים גם הם מאור, אור בתים סטנדרטי, דבר שאינו מפריע לגוף השמימי לבהור ולהפיץ את אורו המופלא.
יום שני, 13 ביוני 2011
יום שישי, 10 ביוני 2011
יום חמישי, 9 ביוני 2011
יום שלישי, 7 ביוני 2011
יום שני, 6 ביוני 2011
חיתולים ומי שתיה: הכנרת לא משתנה
3.6.2011 - חתיכת חוף בכנרת, טבריה.
צהרי שישי בטבריה, הטמפרטורות לא נעימות, יורדים לים לנשום קצת אוויר, ונתקלים בערימות של זבל שמקיפות את גדת החוף. שני מטר הוקצו לנו לישיבה בחוף, ובמקום הפיצפון הזה צריכים להתחלק האנשים שלא בא להם לשלם על שהות בחוף ואיתם ערימות הזבל שהם השאירו באדיבותם - משקיות ממתקים, בקבוקי זכוכית ועד חיתולים משומשים. קטע מוזר יש לנו במדינה, במשך 365 ימים, אנחנו טוחנים את נושא הכנרת, כמה אנו זקוקים למים ומה נעשה אם לא (אולי נתחיל כבר בפעילות התפלה?), אך שאנחנו כבר שם לידה, אנו רומסים כל דבר שחי שם, מזהמים והורגים במו ידינו את הקיים - דבר שהזכיר לי מאוד את הארץ ההיא מהמזרח הרחוק, בו האגם הוא דבר כל כך מקודש, שמצד אחד מתפללים בו ומהצד השני - משתינים.
צהרי שישי בטבריה, הטמפרטורות לא נעימות, יורדים לים לנשום קצת אוויר, ונתקלים בערימות של זבל שמקיפות את גדת החוף. שני מטר הוקצו לנו לישיבה בחוף, ובמקום הפיצפון הזה צריכים להתחלק האנשים שלא בא להם לשלם על שהות בחוף ואיתם ערימות הזבל שהם השאירו באדיבותם - משקיות ממתקים, בקבוקי זכוכית ועד חיתולים משומשים. קטע מוזר יש לנו במדינה, במשך 365 ימים, אנחנו טוחנים את נושא הכנרת, כמה אנו זקוקים למים ומה נעשה אם לא (אולי נתחיל כבר בפעילות התפלה?), אך שאנחנו כבר שם לידה, אנו רומסים כל דבר שחי שם, מזהמים והורגים במו ידינו את הקיים - דבר שהזכיר לי מאוד את הארץ ההיא מהמזרח הרחוק, בו האגם הוא דבר כל כך מקודש, שמצד אחד מתפללים בו ומהצד השני - משתינים.
יום רביעי, 1 ביוני 2011
הירשם ל-
רשומות (Atom)