יום רביעי, 29 בספטמבר 2010
יום ראשון, 26 בספטמבר 2010
המלון של פולטי - גירסת צפת
מי מאתנו לא חלם על פרישה מהחיים המקצועיים לטובת פינת חמד הצופה אל הים או אל הר הירוק תמידית, לעצור שם, לנהל איזה ביזנס קטן וליהנות מהבריזה ומזרימתם של החיים. אני מניחה שלכולנו עבור המחשבות האלו מתישהוא בחיינו הלחוצים. מלון קטן הממוקם בסימטאותה של צפת, החזיר אותי למחשבות האלו.
המלון שמעלה זכרונות נעימים מהגאסט האוסים בהודו, הוא המלון של שלמה, מין פולטי ישראלי. שלמה מנהל את המקום כבר 35 שנה, צופה בשינויים שעוברים על העיר, בהתחרדותה מצד אחד, ומצד שני בחידושים שנעשו שם בשנים האחרונות, לטוב ולרע הוא שם, יושב לו במיקום טוב, משקיף מצד אחד על שכניו החרדים, ומצד שני מפקח על מסעדת הבן ששוכנת בקומה התחתונה (מסעדה מעולה אגב).
בוקר שישי, קמנו עם ג'וק בראש, שבא לנו על שבת בצפת. אחרי טלפונים וייאוש, שהביא אותנו אפילו למחשבות על נסיעה לבית ההורים, מצאנו את המלון המבוקש, מלון כרמל. לאחר נסיעה מייגעת של שעות, עלינו לצפת. שם בין הסימטאות מצאנו היסטוריה, יופי, שמחה ובעיקר אמונה, אמונה בטוב האדם.
24.9.2010
המלון שמעלה זכרונות נעימים מהגאסט האוסים בהודו, הוא המלון של שלמה, מין פולטי ישראלי. שלמה מנהל את המקום כבר 35 שנה, צופה בשינויים שעוברים על העיר, בהתחרדותה מצד אחד, ומצד שני בחידושים שנעשו שם בשנים האחרונות, לטוב ולרע הוא שם, יושב לו במיקום טוב, משקיף מצד אחד על שכניו החרדים, ומצד שני מפקח על מסעדת הבן ששוכנת בקומה התחתונה (מסעדה מעולה אגב).
בוקר שישי, קמנו עם ג'וק בראש, שבא לנו על שבת בצפת. אחרי טלפונים וייאוש, שהביא אותנו אפילו למחשבות על נסיעה לבית ההורים, מצאנו את המלון המבוקש, מלון כרמל. לאחר נסיעה מייגעת של שעות, עלינו לצפת. שם בין הסימטאות מצאנו היסטוריה, יופי, שמחה ובעיקר אמונה, אמונה בטוב האדם.
24.9.2010
יום חמישי, 23 בספטמבר 2010
יום שני, 20 בספטמבר 2010
יום חמישי, 16 בספטמבר 2010
הספירה לאחור מתחילה
אמא תלבש בוודאי לבן, ואני אבוא עם שמלה אדומה וסוודר בגלל המזגן, דקות לפני תחילת כל נדרי, עזרת נשים תתמלא בריחות הבשמים של המבוגרות בקהל, והחזן יבקש שקט כי הנה זה מתחיל, יום הדין.
מיה תסתובב לשורה שלנו ותמשיך את מסורת רבת השנים שלנו, הספירה לאחור לסיום הצום. עוד 25 שעות היא תלחש לי, ואני אזכר בימים של לפני הצום הגדול שצמנו ככה כמה שעות, והיינו מביאים ספרים וקוראים אותם בעליית החירום, עם האישה שפעם התעלפה, וההיא שקראה את התפילות עם זכוכית מגדלת גדולה במיוחד.
יום שלישי, 7 בספטמבר 2010
יום חמישי, 2 בספטמבר 2010
המסע ממשיך - והפעם רמת גן
חברה אמרה לי, לכי נסי את רמת גן, עיר נחמדה, שקטה, אמרתי למה לא. יצאתי לדרך עם עירית לחיפוש אחר דירה שתיהיה לי נחמדה, שקטה וכל השאר. על הפרק דירה ברחוב שקרוב לרחוב שקרוב לרחוב ירדן שקרוב לאנשהוא ברמת גן.
ככל שהאוטובוס נסע ונסע, החשש קצת התחיל לכרסם בתוכי, אבל הפנמתי, כי אני בדרך להתחלה חדשה, לא?
ככל שהאוטובוס נסע ונסע, החשש קצת התחיל לכרסם בתוכי, אבל הפנמתי, כי אני בדרך להתחלה חדשה, לא?
הגעתי לרחוב שקט ומבשר מעט רעות, עם בתי רכבות משנות השמונים, ודירה שנמצאת בבניין הכי רעוע ברחוב. חצי שעה של המתנה לדיירת, לימדו אותי שהרחוב והסביבה די לא סימפטיים, השקט במקרה הזה לא מסביר פנים כל כך והחדרון הקטן די מעופעש.
וכך, יצאנו משם כל עוד נפשנו בנו, בחיפוש אחר דבר אכילה, חיפוש שהסתיים בפיצריה השכונתית של מרום נווה, או שמא נווה מרום, כי אין כמו לסגור שבוע עם פיצה משפחתית וכוס ברד בצידה.
וכך, יצאנו משם כל עוד נפשנו בנו, בחיפוש אחר דבר אכילה, חיפוש שהסתיים בפיצריה השכונתית של מרום נווה, או שמא נווה מרום, כי אין כמו לסגור שבוע עם פיצה משפחתית וכוס ברד בצידה.
יום רביעי, 1 בספטמבר 2010
מחפשת אי של שקט - מכירים?
אני חולמת על מקום משלי, מקום קטן, אי.
באי שלי, יהיו כמה חלונות, וכמה תמונות שיהיו תלויות על הקיר, שולחן קטן עם עציץ ומפה, מדף עם כמה ספרים (ספרי צילום, איור וסתם איזה רומן להעביר איתו את הזמן), שטיח סיני צבעוני, ובעיקר מקום שבו אוכל לקבל קצת שלווה.
בקיצור אני מחפשת בימים אלו דירת חדר, מכירים משהו כזה?
באי שלי, יהיו כמה חלונות, וכמה תמונות שיהיו תלויות על הקיר, שולחן קטן עם עציץ ומפה, מדף עם כמה ספרים (ספרי צילום, איור וסתם איזה רומן להעביר איתו את הזמן), שטיח סיני צבעוני, ובעיקר מקום שבו אוכל לקבל קצת שלווה.
בקיצור אני מחפשת בימים אלו דירת חדר, מכירים משהו כזה?
הירשם ל-
רשומות (Atom)