מוצ"ש, עברו כבר שעתיים מאז שעזבתי את מפגש היומלדת של כרמית, ואני בדרך לתל אביב, באוטובוס ששכחתי את מספרו...א'ה כן..910. פעם אם הייתם מעירים אותי משינה, הייתי מדקלמת לכם את מספרי הקווים וזמני הנסיעות שלהם. היום, מקסימום אגיד אדע להגיד לכם, איפה נמצאת התחנה המרכזית, היום, אני רק ברכבת, לא סובלת אותה, אך עדיין הדרך הכי מהירה.
מוצ"ש, מישהו ברכבת החליט לעצור את הרכבות מ-10 עד 12, אז נאלצתי לקחת את האוטובוס. שנים לא נסעתי בדבר האדום והרועש הזה, האוטובוס די ריק, מעטים הם הנוסעים, גלגל"צ ואייל גולן מתנגנים ברקע, והנהג מזמזם איתם ביחד, והמחשבות שלי עפות ומרחפות להן באוויר, מה יהיה השבוע, האם יירד גשם, האם אפסיק לאכול כמו פרה, האם האביר מהשבוע שעבר עדיין בדרך, ובעיקר, האם מתישהוא הנסיעה הזאת תגמר...
מוצ"ש, מישהו ברכבת החליט לעצור את הרכבות מ-10 עד 12, אז נאלצתי לקחת את האוטובוס. שנים לא נסעתי בדבר האדום והרועש הזה, האוטובוס די ריק, מעטים הם הנוסעים, גלגל"צ ואייל גולן מתנגנים ברקע, והנהג מזמזם איתם ביחד, והמחשבות שלי עפות ומרחפות להן באוויר, מה יהיה השבוע, האם יירד גשם, האם אפסיק לאכול כמו פרה, האם האביר מהשבוע שעבר עדיין בדרך, ובעיקר, האם מתישהוא הנסיעה הזאת תגמר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה