"בסוף המדבר יש ים..." - כנראה לא בכל מדבר, בירוחם לדוגמא, אין ים וגם לא גמלים (למרות שהובטח). בירוחם תמצאו הרבה כלבים, גבעות שוממות של חול, בנייני רכבות ארוכים וגם הרבה שלווה. המסע הארוך לדרום החל עם רכבת ארוכה לבאר שבע, שבה הנוף השתנה באיטיות מעירוני לנוף רחב אופקים ומאפור לצהוב. והמשיך באוטובוס ישיר מבירת הנגב אל עבר עיירת הפיתוח. הכיוון היה כפר הסטודנטים שמכיל מספר מצומצם של קרוונים. הסטודנטים של אוניברסיטת באר שבע, מתגוררים במקום תמורת מלגה ומתנדבים עם ילדים עם חוגים ועזרה חברתית ולימודית.
בסה"כ ירוחם ענתה על הציפיות מעיירת פיתוח, רחובות שנראים כאילו לא השתנו מאז שנות החמישים, בנייני רכבות ישנים, ובעיקר שממה. אבל עם זאת היה משהו מאוד פסטורלי ושקט במקום. אז אולי אין קניון צמוד, ועבודה בטוח לא תמצאו שם, אבל הייתם צריכים לראות את השקיעה המדהימה, באותה השבת, ההוא למעלה שיחק עם הצבעים, והשמיים נצבעו בצבעי כתום, אדום, צהוב וסגול, ולי נותר רק לבקש שהשלווה שיש במקום, תלווה אותי כל הדרך הארוכה לכיוון המרכז.
בסה"כ ירוחם ענתה על הציפיות מעיירת פיתוח, רחובות שנראים כאילו לא השתנו מאז שנות החמישים, בנייני רכבות ישנים, ובעיקר שממה. אבל עם זאת היה משהו מאוד פסטורלי ושקט במקום. אז אולי אין קניון צמוד, ועבודה בטוח לא תמצאו שם, אבל הייתם צריכים לראות את השקיעה המדהימה, באותה השבת, ההוא למעלה שיחק עם הצבעים, והשמיים נצבעו בצבעי כתום, אדום, צהוב וסגול, ולי נותר רק לבקש שהשלווה שיש במקום, תלווה אותי כל הדרך הארוכה לכיוון המרכז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה