זה מדהים איך בכל שנה, אני חייבת ביקור בגבעת הרקפות בקיבוץ גלעד, ליד יקנעם. הגבעה זכורה לי עוד מכיתה א' שלקחו אותנו לטיול לראות קצת את הפריחה, דבר שלא היה די שגרתי אצלנו, כי בדרך לבית ספר, היה בית ישן עם גג רעפים אדמדם שבכל חורף, עת הגיע זמן הגשים היה מתמלא ברקפות לבנות וורודות. אך עם השנים, נאלצתי לדור אחר רקפות במקומות אחרים, כי הבית נהרס ובמקומו קם לו בניין בן שלוש קומות, כמובן ללא זכר צמחיה, ואז הגעתי לגבעה.
השנה קפצתי לבקר את הכלניות והרקפות עם עזר של חברה קרובה מאוד, שלא נפגשתי איתה זמן רב (מידי). הסתובבנו לנו חמושות במצלמה, מצב רוח טוב, והמון סיפורים לשתף בהם אחת את השנייה, ואת הטבע הנהדר שרק מחכה לנו מעבר לפינה.
השנה קפצתי לבקר את הכלניות והרקפות עם עזר של חברה קרובה מאוד, שלא נפגשתי איתה זמן רב (מידי). הסתובבנו לנו חמושות במצלמה, מצב רוח טוב, והמון סיפורים לשתף בהם אחת את השנייה, ואת הטבע הנהדר שרק מחכה לנו מעבר לפינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה