יום ראשון, 22 בנובמבר 2009

פילוסופיה ויהדות ע"פ אבן גבירול


על אבן גבירול כבר ישבתי וחקרתי בשבוע שעבר בעקבות הופעתו של סחרוף ומוכיח, אבל היום נחשפתי גם לספרו המפורסם "מקור חיים". מסתבר שאבן גבירול לא היה רק משורר, אלא גם פילוסוף לא קטן, ששילב בתפיסותיו את האמונה באל אחד, או כמו שהוא קרא לו "הכח האלוהי".

מקריאה של פרק אחד מתוך ספרו, עולה חיבור מרתק, שכתוב בצורה דיבור בין תלמיד לרבו. לא, לא אילו אינם שאלות ותשובות כפי שאנחנו רואים בספרים אחרים, אלא צורה של דו שיח - התלמיד שואל, הרב עונה, ומתנהלת בין שניהם דו שיח זורם, שהקורא נשאב אליו, עד שאינו שם לב שהדוברים אינם איתו בחדר, אלא על גבי הכתוב.

הקטע שאני נחשפתי אליו היום (באדיבות בית כנסת יקר בתל אביב), מדבר על שאלת מיליון הדולר שכולנו, בני האדם עוסקים בה בשלב זה או אחר בחיים - מהי התכלית להיותנו בני אדם, מהי המטרה, וכיצד נדע את אשר עלינו לבצע. התלמיד שואל את רבו "וכי יש תכלית למציאות האדם?" ורבו עונה לו לאחר דין ודברים, שמטרתו של האדם, היא להתחבר לאני הרוחני שלו, וזאת ע"י שילוב של ידיעה ופעולה. שהן שתיהן יחד מביאות לתוצאה של שלמות ומעשה. כמובן שעולות הרבה שאלות, ובעיקר השאלה כיצד עושים זאת, ולמה לעז' הכוונה, ועל זה כמובן ניתן לדון ימים ולילות (וגם שנים). אבל לדעתי, עצם השאלה היא החשובה, כי כאשר עולות השאלות, וגם אם הן רבות, בסופו של דבר, באות גם התשובות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה