בין רוק לפופ. השבוע נכחתי בשתי הופעות של להקות שליוו אותי במשך שנות ההתבגרות - רוקפור והקספרים. ההופעות היו טיזר לאלבומים חדשים שבדרך, ובהן נוגנו לצד להיטים מהעבר גם חומר חדש ומסקרן. בסה"כ שלוש שנים מפרידות בין שתיהן, האח הגדול - רוקפור נולד בשנת 1988, אך אני פגשתי אותו רק ב96', במסע לפולין עם הקסטה שהדס קנתה בדיוטי פרי - "בחזרה לשבלול". את הנסיעות האינסופיות העבירו לי הלהקה עם הקלאסיקות של איינשטיין ושלום חנוך שבוצעו בהרבה חן של אלי לולאי, ברוך בן יצחק ושאר הלהקה.
ומצד השני, את הקספרים שנקראו אז בשם "מופע הארנבות של ד"ר קספר", אני זוכרת מהמצעדים העבריים של רשת ג' דאז, עם החידוש המגניב ל"בשמלה אדומה", "תראו אותי" וכמובן שיר הדיכאון האולטימטיבי "אחלום לנצח" שכיכב ברדיו של מיכל בשירות לאומי. מעניין היה לראות שבעולם כמו שלנו, שכוכבים נופלים לאחר 15 דקות התהילה, ישנם כאלו שעוד נשארים איתנו, כאלו שממשיכים בעקשנות לחדש, ולפרגן לקהל שצמא למוזיקה ישראלית טובה.
ומצד השני, את הקספרים שנקראו אז בשם "מופע הארנבות של ד"ר קספר", אני זוכרת מהמצעדים העבריים של רשת ג' דאז, עם החידוש המגניב ל"בשמלה אדומה", "תראו אותי" וכמובן שיר הדיכאון האולטימטיבי "אחלום לנצח" שכיכב ברדיו של מיכל בשירות לאומי. מעניין היה לראות שבעולם כמו שלנו, שכוכבים נופלים לאחר 15 דקות התהילה, ישנם כאלו שעוד נשארים איתנו, כאלו שממשיכים בעקשנות לחדש, ולפרגן לקהל שצמא למוזיקה ישראלית טובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה