3.6.2011 - חתיכת חוף בכנרת, טבריה.צהרי שישי בטבריה, הטמפרטורות לא נעימות, יורדים לים לנשום קצת אוויר, ונתקלים בערימות של זבל שמקיפות את גדת החוף. שני מטר הוקצו לנו לישיבה בחוף, ובמקום הפיצפון הזה צריכים להתחלק האנשים שלא בא להם לשלם על שהות בחוף ואיתם ערימות הזבל שהם השאירו באדיבותם - משקיות ממתקים, בקבוקי זכוכית ועד חיתולים משומשים. קטע מוזר יש לנו במדינה, במשך 365 ימים, אנחנו טוחנים את נושא הכנרת, כמה אנו זקוקים למים ומה נעשה אם לא (אולי נתחיל כבר בפעילות התפלה?), אך שאנחנו כבר שם לידה, אנו רומסים כל דבר שחי שם, מזהמים והורגים במו ידינו את הקיים - דבר שהזכיר לי מאוד את הארץ ההיא מהמזרח הרחוק, בו האגם הוא דבר כל כך מקודש, שמצד אחד מתפללים בו ומהצד השני - משתינים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה