יום שבת, 27 בנובמבר 2010

חופשת מחלה









שבוע שלם הידיים שלי יצאו לחופשת מחלה, יום אחד הם פשוט הודיעו שהן לא מרגישות טוב כל כך, מותירות אותי עם דאגה גדולה. עם הזמן שהם יצרו, נותר לי רק להעביר את הזמן בבהייה בגלי הים, בברווזים בפארק, בצפיה בסרטי זבל באינטרנט, בקריאת ספרים, בהליכות בשכונות ששכחתי את קיומם ובהרבה רחמים עצמיים. רק בריאות. 27.11.2010

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

הוא כבר לא עולה בלהבות


17.11.2010 - מגדל שעלה בלהבות ובית כנסת מסקרן שצריך לבדוק. עוד יום שגרתי ברחובות תל אביב

יום שני, 15 בנובמבר 2010


15.12.2010 - לילה ערפילי במיוחד בגבעתיים

יום שישי, 12 בנובמבר 2010


12.11.2010 - חוף הכרמל, תופסים קצת צבע

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

והנה הם נפגשים בשנית







9.11.2010 - רע מוכיח וברי סחרוף על במת הזאפה, תל אביב.

יום שבת, 6 בנובמבר 2010

מיפו ועד לירקון



5.11.2010 - בוקר שישי

יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

רגע לפני


31.10.2010 - רגע לפני "מאיץ חליקיקים", סוזן דלל, תל אביב.

יום שבת, 30 באוקטובר 2010





29.10.2010 - חוזרים לנחלאות, ירושלים.

יום שבת, 23 באוקטובר 2010

מעשה בעיסת נייר ובוקר שישי





ובכן, מה צריך בשביל שישי מושלם: קערה גדולה, כמה חתיכות נייר חתוכות, דבק (והרבה), ידיים שילושו את כל העיסה הדביקה ושפע של דמיון. נפגשנו בבוקר שישי לחגיגה של יצירה בדירה על צלע הר הכרמל. המשימה היתה ליצור דמויות מנייר. דבר שהתברר כפעולה לא פשוטה כל כך.

בתחילה עליך להשרות במים ללילה את הנייר, כאילו היה אחד מהקטניות שמשרים במים לילה לפני, על מנת שלא יעשו בעיות בבטן, רגע אחרי שסיימת לאכול. לאחר מכן, עליך לחתוך על הנייר לחתיכות קטנות במיוחד, ואז לשפוך כמויות של דבק שמחזירות אותך מיד למראות מהעבר, בהם בנית מגדלים מקרטונים בגן החובה.

לבסוף, מגיע הרגע של ההתמודדות עם הבלילה, של הניסיון לעצב משהו מהעיסה הדביקה. ניסיון שהעלה חיוכים רמים, כי כנראה עתידי לא נמצא בעיצוב עיסות נייר, ועל כך יעידו היצורים שקמו תחת ידיי לתחייה.

22.10.2010 - כרמל, חיפה

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

20.10.2010 - כיכר רבין. 15 שנים מאז הרצח