מכתב מאי שם

אילו יום אחד הייתי מגיעה הביתה, ניגשת לתיבת הדואר ורואה פתאום מעטפה לבנה עם בול מיוחד, הולגרמי כזה, הייתי מתבוננת בסקרנות, אולי גם מפחדת מעט, הופכת את המעטפה לצידה השני, כדי לראות האם זכיתי באיזה פרס, ומאחור בשם

המען היה רשום בכתב יד עגלגל ועדין: אסתר, גן עדן.

הכמתב בוודאי יהיה עמוס בדפים, בכל זאת תשע שנים זאת תקופה ארוכה ביותר, והמכתב האחרון נשלח לפני זמן רב כל כך. בוודאי ידיי ירעדו מעט. בכל זאת המכתב הגיע ממקום רחוק שאותו אני יכולה רק לדמיין.

לא אפרט כאן את כל תוכן המכתב, המקום צר מלהכיל את כולו, אכתוב רק על ההתרגשות של אסתר מעליית סרטי טרילוגיית "שר הטבעות" לאקרנים, השמחה על ההוצאה המחודשת של ספרי טרי פראצ'ט, המעקב האינסופי אחרי ילדי שכונת יפו ד' שם שירתה בשירות לאומי שכבר גדלו מאז שהיו בכיתה א', הפגישה המחודשת והשמחה עם אורה החתולה האהובה עליה, שנפטרה לפני שנים ועוד. מכתב משעשע ועמוק כהרגלו, ובסופו הבטחה מפגש מחודש באחד מהימים, אך לא היום.

אסתר עלון נרצחה בפיגוע ירי ליד נווה דניאל ב-30.5.2001. במותה היתה בת עשרים ושבוע ימים. הכרתי את אסתר בשנת השירות לאומי שהיא שירתה בתל אביב, במהלך היכרותנו נהגנו להתכתב אחת עם השנייה, מכתבים ארוכים שכתבנו בכל הזדמנות שהייתה. לאחר מותה התגלה מכתב בחפציה שיועד אליי. המילים האחרונות במכתב נכתבו שבוע לפני מותה.