בסופם של ימים ללא נשימה אין כמו שיטוט ברחובות העיר הגדולה כדי לרענן כוחות ליום המחר. היום בדיוק היה יום כזה, ושהגיע היום לסופו, מצאתי את עצמי בשיטוטים עם שרה בשכונת פלורנטין הדרומית.
ההולך בחוצות השכונה, מרגיש שהגיע לעולם אחר, בניינים נוטים ליפול, צבעוניות עליזה, תחושה של עולם אחר או אולי ארץ אחרת. השכונה מורכבת מתלאים על תלאים שביניהם אתם יכולים לראות מגוון רחב של בתי עסק ממכבסה, מתפרה, בתי קפה ועד גלריה הזוייה של אמנות מודרנית.
אם תפקחו את העיניים תוכלו לראות צורות משונות של לינה שיש במקום. אנחנו למשל חזינו באדם צעיר שיוצא מגומחה ברחוב. לאחר שהוא הלך לו לדרכו, הצצנו והסתבר שזהו חדרון קטצ'ניק שהבחורון משכיר בשל מצוקת הדירות הנורמליות. ומה שמפחיד אותי עם כל ההמונים שעולים לגור בשכונה, היא האם יום אחד הקסם ייעלם, והשכונה תעלם, האם יום אחד נוכל להגיד על שכונת יד אליהו את המילים החמות שיש היום לפלורנטין.
ואהוד בנאי כתב פעם על פלורנטין "רעש מכונות תפירה וריח טרפנטין, אל תנסו לקנות או לשנות את פלורנטין..."
ההולך בחוצות השכונה, מרגיש שהגיע לעולם אחר, בניינים נוטים ליפול, צבעוניות עליזה, תחושה של עולם אחר או אולי ארץ אחרת. השכונה מורכבת מתלאים על תלאים שביניהם אתם יכולים לראות מגוון רחב של בתי עסק ממכבסה, מתפרה, בתי קפה ועד גלריה הזוייה של אמנות מודרנית.
אם תפקחו את העיניים תוכלו לראות צורות משונות של לינה שיש במקום. אנחנו למשל חזינו באדם צעיר שיוצא מגומחה ברחוב. לאחר שהוא הלך לו לדרכו, הצצנו והסתבר שזהו חדרון קטצ'ניק שהבחורון משכיר בשל מצוקת הדירות הנורמליות. ומה שמפחיד אותי עם כל ההמונים שעולים לגור בשכונה, היא האם יום אחד הקסם ייעלם, והשכונה תעלם, האם יום אחד נוכל להגיד על שכונת יד אליהו את המילים החמות שיש היום לפלורנטין.
ואהוד בנאי כתב פעם על פלורנטין "רעש מכונות תפירה וריח טרפנטין, אל תנסו לקנות או לשנות את פלורנטין..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה