יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

רגע לפני


31.10.2010 - רגע לפני "מאיץ חליקיקים", סוזן דלל, תל אביב.

יום שבת, 30 באוקטובר 2010





29.10.2010 - חוזרים לנחלאות, ירושלים.

יום שבת, 23 באוקטובר 2010

מעשה בעיסת נייר ובוקר שישי





ובכן, מה צריך בשביל שישי מושלם: קערה גדולה, כמה חתיכות נייר חתוכות, דבק (והרבה), ידיים שילושו את כל העיסה הדביקה ושפע של דמיון. נפגשנו בבוקר שישי לחגיגה של יצירה בדירה על צלע הר הכרמל. המשימה היתה ליצור דמויות מנייר. דבר שהתברר כפעולה לא פשוטה כל כך.

בתחילה עליך להשרות במים ללילה את הנייר, כאילו היה אחד מהקטניות שמשרים במים לילה לפני, על מנת שלא יעשו בעיות בבטן, רגע אחרי שסיימת לאכול. לאחר מכן, עליך לחתוך על הנייר לחתיכות קטנות במיוחד, ואז לשפוך כמויות של דבק שמחזירות אותך מיד למראות מהעבר, בהם בנית מגדלים מקרטונים בגן החובה.

לבסוף, מגיע הרגע של ההתמודדות עם הבלילה, של הניסיון לעצב משהו מהעיסה הדביקה. ניסיון שהעלה חיוכים רמים, כי כנראה עתידי לא נמצא בעיצוב עיסות נייר, ועל כך יעידו היצורים שקמו תחת ידיי לתחייה.

22.10.2010 - כרמל, חיפה

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

20.10.2010 - כיכר רבין. 15 שנים מאז הרצח

יום שבת, 16 באוקטובר 2010

אולה ברצלונההה





























בסה"כ זה היה מה שנקרא קפיצה קטנה לחו"ל, קפיצה לאחת מהערים היותר מיוחדות ומרשימות שראיתי - ברצלונה.
זוהי בעצם עיר שאולי היתה צריכה להיקרא קצת אחרת, למשל הייתי מציעה את השם גאודינה, על שמו של האדריכל אנתוני גאודי שרבות מיצירותיו מעטרות את העיר, או אולי על שם פיקאסו הצייר הנודע שאת ציוריו תוכלו לפגוש בגלריות הרבות שנמצאות בעיר וכן במוזיאון הקרוי על שמו ועוד ועוד. כי ברצלונה היא עיר שכולה אמנות, עיר שסוגדת לאסתטיקה ולמושלמות. בה בכל רחוב תמצאו איזה בניין מיוחד, עם חלונות בהם נמצא עציץ עם פרח מלבלב, בה פחי המיחזור כה רבים, והאדריכלות העתיקה חוגגת. לכן, אתם יכולים רק תארו לעצמכם כמה היה קשה לחזור לתל אביב, להפנות את מבטי לכיוון השמיים ובמקום להיתקל בקתדרלה גותית מרשימה, מצאתי עצמי נועצת עיניי במבנה הנודע - מגדלי עזריאלי, מה שנקרא, יחי ההבדל הענק.

14.10.2010 - ברצלונה

יום חמישי, 14 באוקטובר 2010

העונה נפתחה

14.10.2010 - כך פותחים את עונת האמנות בתל אביב - שדרות רוטשילד

יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

לקחו לי את השמיים


תושבי גבעתיים, רמת גן, תל אביב בוודאי נתקלתם בימים האחרונים בתופעה מוזרה כאשר נשאתם את עיניכם אל השמיים בשעות החשיכה. אלומת אור מעצבנת בגווני לבן זוהר מאירה את השמיים, ומפריעה לשמיים להיות מי שהם.
התופעה באה מהופעת מגדל מפלצת נוסף שקם באיזור, בניין שהצטרף לחבריו המגדלים שקיבלו את השראתם ממגדל בבל התנ"כי, ושואפים להגיע אל על, כמה גבוה שרק ניתן. לי נותר רק לבקש מכל עסקני הנדל"ן, אנא עזבו את השמיים, תנו להם לפחות את המרחב, שלנו כבר נלקח מזמן.

8.10.2010 - גבעתיים

יום רביעי, 6 באוקטובר 2010

יום חדש



כמו עונה חדשה של סדרה טלוויזיה שאתה ממש אוהב, מתחיל אצלי פרק חדש, עונה חדשה, תקופה חדשה, תכל'ס לא משנה איך אקרא לזה, כי התוצאה זהה לא עוד אוטובוסים וקטנועים, לא עוד ילדים צורחים, לא שותפים, לא מפגשי ערסים, לא פיצוציות. שקט. אז ראו זאת כהזמנה אישית.

6.10.2010 - דירה חדשה, גבעתיים.

יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

קפיצה לצפון









ותודה לכל המצטרפים - 27-28.9.2010

יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

המלון של פולטי - גירסת צפת











מי מאתנו לא חלם על פרישה מהחיים המקצועיים לטובת פינת חמד הצופה אל הים או אל הר הירוק תמידית, לעצור שם, לנהל איזה ביזנס קטן וליהנות מהבריזה ומזרימתם של החיים. אני מניחה שלכולנו עבור המחשבות האלו מתישהוא בחיינו הלחוצים. מלון קטן הממוקם בסימטאותה של צפת, החזיר אותי למחשבות האלו.

המלון שמעלה זכרונות נעימים מהגאסט האוסים בהודו, הוא המלון של שלמה, מין פולטי ישראלי. שלמה מנהל את המקום כבר 35 שנה, צופה בשינויים שעוברים על העיר, בהתחרדותה מצד אחד, ומצד שני בחידושים שנעשו שם בשנים האחרונות, לטוב ולרע הוא שם, יושב לו במיקום טוב, משקיף מצד אחד על שכניו החרדים, ומצד שני מפקח על מסעדת הבן ששוכנת בקומה התחתונה (מסעדה מעולה אגב).

בוקר שישי, קמנו עם ג'וק בראש, שבא לנו על שבת בצפת. אחרי טלפונים וייאוש, שהביא אותנו אפילו למחשבות על נסיעה לבית ההורים, מצאנו את המלון המבוקש, מלון כרמל. לאחר נסיעה מייגעת של שעות, עלינו לצפת. שם בין הסימטאות מצאנו היסטוריה, יופי, שמחה ובעיקר אמונה, אמונה בטוב האדם.

24.9.2010